השארו פרטים ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
בדיקת MRA אנגיוגרפיה
בדיקת MRA (אנגיוגרפיה) היא בדיקה אבחנתית בסוג MRI (הדמיית תהודה מגנטית) שמתמקדת בכלי הדם ומאפשרת הדמיה של כלי הדם בגוף ללא קרינה. הבדיקה ידוע גם בשם מקוצר MRI אנגיו. הבדיקה מאפשרת לראות בעומק את מצב העורקים והוורידים, לזהות חסימות או היצרויות, ולתכנן טיפולים רפואיים בצורה מדויקת ובטוחה.
למי מומלצת בדיקת MRA?
בדיקת MRA מומלצת במיוחד עבור:
- חולים עם חשש לחסימות עורקים או היצרויות כלי דם.
- אנשים עם סיכון לאירוע מוחי או התקף לב.
- זיהוי אנוריזמות באבי העורקים, המוח או באזורים אחרים בגוף.
- חולים עם כאבים או סימפטומים לא מוסברים הקשורים למערכת כלי הדם.
יתרונות של בדיקת MRA
- לא פולשנית – אין צורך בצנתור.
- ללא קרינה מייננת – בטוחה גם לחולים רגישים לקרינה.
- דיוק גבוה – מאפשרת זיהוי מוקדם של בעיות כלי דם.
- מהירה ונוחה – לרוב הבדיקה אורכת 30–60 דקות בלבד.
כיצד מתבצעת בדיקת MRA?
- החולה נשכב על מיטה נעה שנכנסת לתוך תעלת מכשיר ה-MRI.
- המכשיר משתמש בשדות מגנטיים וגלי רדיו ליצירת תמונות ברזולוציה גבוהה של כלי הדם.
- ברוב המקרים מוזרק חומר ניגוד מבוסס גאדוליניום שמדגיש את כלי הדם בסריקה ומאפשר אבחון מדויק יותר.
- לאחר הסריקה הצילומים עוברים לרדיולוג מומחה שמפרש את התמונות ומספק דוח רפואי מפורט הנקרא "פענוח הבדיקה".
מוקד זימון תורים לבדיקת MRA אנגיוגרפיה
מה בודקת בדיקת MRA מוח?
בדיקת MRA מוח (MR אנגיוגרפיה של המוח) מאפשרת להדגים את כלי הדם במוח ולבחון את המבנה שלהם ואת זרימת הדם בהם, ללא שימוש בקרינת רנטגן. הבדיקה מתמקדת בעיקר בעורקים ובכלי הדם התוך-גולגולתיים, ובהתאם לסוג הבדיקה ולהתוויה הרפואית ניתן להעריך את מהלך כלי הדם, קוטרם ושינויים במבנה שלהם.
MRA מוח עשויה לשמש כחלק מבירור של מצבים הקשורים לכלי הדם במוח, כגון חשד למפרצת מוחית, היצרות או חסימה של כלי דם, שינויים במבנה כלי הדם והפרעות מסוימות בזרימת הדם. לעיתים הבדיקה מבוצעת גם לצורך מעקב אחר ממצא כלי־דמי שכבר ידוע, בהתאם להמלצת הרופא.
הצורך בביצוע MRA מוח, וכן השאלה האם נדרש חומר ניגוד, נקבעים בהתאם לסיבה שבגללה הופניתם לבדיקה ולפרוטוקול שנבחר על ידי הרופא והמכון המבצע.
מה בודקת בדיקת MRA צוואר?
בדיקת MRA צוואר (MRA אנגיוגרפיה של הצוואר) מאפשרתלהדגים את כלי הדם באזור הצוואר, ובעיקר את עורקי הצוואר המובילים דם אל המוח, ולהעריך את המבנה שלהם ואת זרימת הדם בהם. הבדיקה מתבצעת באמצעות שדה מגנטי וגלי רדיו ואינה כרוכה בחשיפה לקרינת רנטגן.
בהתאם לסיבה שבגללה הופניתם לבדיקה, MRA צוואר עשויה לסייע בבירור היצרויות או חסימות של כלי דם, שינויים בדופן העורקים, הרחבות או מפרצות, וכן הפרעות אחרות במבנה או בזרימת הדם. לעיתים הבדיקה מבוצעת גם כחלק מבירור של תסמינים נוירולוגיים או לצורך הערכת כלי הדם במקרים שבהם קיים חשד לבעיה באספקת הדם למוח.
הצורך בביצוע MRA צוואר, וכן השאלה האם יש צורך בחומר ניגוד, נקבעים בהתאם להתוויה הרפואית, לממצאים הקיימים ולפרוטוקול הבדיקה שנבחר על ידי הרופא והמכון המבצע.
מוקד זימון תורים לבדיקת MRA אנגיוגרפיה
האם MRA היא בדיקה בטוחה?
MRA נחשבת בדיקה בטוחה עבור רוב המטופלים ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת, משום שהיא מבוססת על שדה מגנטי וגלי רדיו. לפני הבדיקה יש לעבור תשאול בטיחות ולדווח לצוות על שתלים, מכשירים רפואיים, רסיסי מתכת או מצבים רפואיים מיוחדים. יש לעדכן גם לגבי הריון, מחלות רקע, בעיות בכליות ורגישות או תגובה קודמת לחומר ניגוד, אם מתוכנן שימוש בו. בהתאם למידע שנמסר, הצוות יחליט אם ניתן לבצע את הבדיקה והאם נדרשות הכנות או הנחיות מיוחדות.
האם MRA עדיפה על CT אנגיו?
בדיקות MRA ו-CTA (CT אנגיו) הן בדיקות הדמיה של כלי הדם (אנגיוגרפיה), אך הן מבוססות על טכנולוגיות שונות ולכל אחת מהן יתרונות ומגבלות. הבחירה בין הבדיקות תלויה באזור הגוף הנבדק, בשאלה הרפואית, בסוג כלי הדם שאותם רוצים להדגים ובמאפייני המטופל.
אחד ההבדלים המרכזיים הוא שבדיקת MRA מבוצעת באמצעות שדה מגנטי וגלי רדיו ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת, בעוד שבדיקת CTA מבוססת על בדיקת CT ולכן כרוכה בחשיפה לקרינת רנטגן. לכן, במצבים שבהם חשוב להימנע מקרינה, MRA עשויה להיות אפשרות מתאימה יותר, בהתאם להתוויה ולפרוטוקול הבדיקה.
מצד שני, בדיקת CTA יכולה לספק הדמיה מהירה ומפורטת של כלי הדם, ולעיתים היא הבדיקה המועדפת במצבים רפואיים מסוימים, במיוחד כאשר נדרשת הדמיה מהירה או כאשר יש צורך להעריך גם מבנים נוספים באזור הנבדק. גם הצורך בחומר ניגוד שונה בין הבדיקות: CTA משתמשת בדרך כלל בחומר ניגוד על בסיס יוד, בעוד שבחלק מבדיקות ה-MRA ניתן לקבל תמונה טובה גם ללא חומר ניגוד, ובמקרים אחרים נעשה שימוש בחומר ניגוד המבוסס על גדוליניום.
לכן, MRA אינה בהכרח "טובה יותר" מ-CT אנגיו, ובדיקת CT אנגיו אינה בהכרח עדיפה על MRA. ההחלטה על הבדיקה המתאימה ביותר צריכה להתבסס על ההתוויה הרפואית, המידע שהרופא מבקש לקבל והמאפיינים האישיים של המטופל.
שאלות נפוצות ותשובות על בדיקת MRA
כן, בדיקת MRA היא בדיקה רפואית המתבצעת בהתאם להתוויה רפואית ולהפניה מתאימה. ההפניה צריכה לציין את האזור ואת השאלה הרפואית שלשמה נדרשת הבדיקה.
בדיקת MRA – Magnetic Resonance Angiography – היא בדיקת MRI המאפשרת להדגים את כלי הדם ולבחון את המבנה שלהם ואת זרימת הדם. הבדיקה אינה פולשנית ואינה דורשת החדרת צנתר לכלי הדם.
לא. בדיקת MRA מבוססת על שדה מגנטי וגלי רדיו ואינה משתמשת בקרינת רנטגן או בקרינה מייננת.
זה תלוי בסוג הבדיקה ובשאלה הרפואית. קיימים פרוטוקולים של MRA ללא חומר ניגוד, ובבדיקות אחרות משתמשים בחומר ניגוד על בסיס גדוליניום כדי להדגים את כלי הדם בצורה ברורה יותר.
חומרי הניגוד המשמשים ב-MRI נחשבים בטוחים עבור רוב המטופלים כאשר הם ניתנים בהתאם להתוויה הרפואית. לפני בדיקה עם חומר ניגוד חשוב לעדכן את הצוות על מחלת כליות, תגובה קודמת לחומר ניגוד, הריון או מצבים רפואיים משמעותיים אחרים
אלרגיה לחומר ניגוד על בסיס יוד, המשמש בדרך כלל בבדיקות CT, אינה אומרת בהכרח שאי אפשר לבצע MRA עם חומר ניגוד. חומרי הניגוד של MRI שונים מחומרי הניגוד היודיים של בדיקות CT. עם זאת, חשוב לדווח מראש על כל תגובה קודמת לחומר ניגוד כדי שהצוות יוכל להתאים את הבדיקה.
לא בכל בדיקת MRA נדרש צום. ההנחיות משתנות בהתאם לסוג הבדיקה, לשאלה הרפואית ולשאלה האם מתוכנן שימוש בחומר ניגוד.
לכן הדבר הנכון זה לפעול בדיוקת לפי ההנחיות שקיבלתם ממכון הדימות לפני הבדיקה.
בדיקת MRA אינה גורמת לכאב. במהלך הבדיקה שוכבים ללא תזוזה בתוך מכשיר ה-MRI, והסריקה עצמה אינה מורגשת.
במהלך הבדיקה מכשיר ה-MRI משמיע רעשים חזקים וקצביים, הנוצרים בזמן פעולת הסריקה. הרעש עלול לגרום לאי-נוחות, אך אינו אמור לגרום לכאב. כדי להפחית את עוצמת הרעש, המכון מספק בדרך כלל אוזניות או אטמי אוזניים, ובחלק מהמכונים ניתן גם להאזין למוזיקה במהלך הבדיקה.
אם הבדיקה מתבצעת עם חומר ניגוד, הוא ניתן בדרך כלל באמצעות עירוי לווריד, ולכן עשויה להיות דקירה קצרה בעת החדרת העירוי. לעיתים יכולה להופיע תחושת קור או אי־נוחות קלה בזמן הזרקת חומר הניגוד, אך היא בדרך כלל חולפת במהירות.
ברוב המקרים ניתן לבצע את הבדיקה גם אצל אנשים הסובלים מקלסטרופוביה, אך חשוב לעדכן את הצוות מראש. ניתן לבדוק אילו אפשרויות קיימות להרגעה ולהתמודדות עם השהייה במכשיר. במקרים מסוימים הרופא עשוי להמליץ על תרופה מרגיעה לפני הבדיקה.
יש ליידע את המכון והרופא על מחלת כליות או ירידה בתפקוד הכליות לפני בדיקת MRA עם חומר ניגוד. במקרים מסוימים תידרש הערכה של תפקוד הכליות לפני הבדיקה, והרופא יחליט אם חומר הניגוד מתאים.
יש ליידע את המכון והרופא על מחלת כליות או על ירידה בתפקוד הכליות לפני בדיקת MRA עם חומר ניגוד. במקרים מסוימים תידרש הערכה של תפקוד הכליות לפני הבדיקה.
הערכת תפקוד הכליות נעשית בדרך כלל באמצעות בדיקת דם, שבה בודקים בין היתר את רמת הקריאטינין ומחשבים מדד הנקרא eGFR, המעריך את יכולת הכליות לסנן את הדם. בהתאם לתוצאות הבדיקה, למצב הרפואי ולסוג בדיקת ה-MRA (אנגיוגרפיה), הרופא יחליט אם ניתן להשתמש בחומר ניגוד ובאיזה אופן.
חשוב לציין כי לא כל אדם עם בעיה בכליות מנוע מביצוע MRA עם חומר ניגוד. ההחלטה מתקבלת באופן פרטני בהתאם למידת הירידה בתפקוד הכליות ולצורך הרפואי בבדיקה.
לא כל שתל מתכתי מונע ביצוע בדיקת MRA. מכיוון שמכשיר ה-MRI יוצר שדה מגנטי חזק, חשוב ליידע את המכון מראש על כל שתל, מכשיר רפואי או גוף מתכתי הנמצא בגוף.
לפני הבדיקה הצוות בודק את סוג השתל ואת התאמתו ל-MRI. חלק מהשתלים מוגדרים MR Safe או MR Conditional, וניתן לבצע איתם את הבדיקה בתנאים מסוימים. לעומת זאת, שתלים מסוימים עלולים להיות מסוכנים ואינם מאפשרים ביצוע MRI.
אם יש ברשותכם כרטיס שתל או מסמך מהיצרן, מומלץ להביא אותו לבדיקה. במקרה של ספק לגבי סוג השתל או התאמתו ל-MRI, יש לברר זאת עם המכון לפני קביעת הבדיקה.
כן. MRA יכולה לשמש להדמיה של כלי דם ולאיתור שינויים כגון הרחבות או מפרצות, בהתאם לאזור הנבדק ולפרוטוקול הבדיקה. הבחירה בין בדיקת MRA, CTA ובדיקות אחרות תלויה בשאלה הרפואית ובשיקול דעת הרופא.
MRA מבוצעת באמצעות MRI ואינה משתמשת בקרינה מייננת. CTA סיטי אנגיוגרפיה מבוצעת באמצעות CT ומשתמשת בקרינת רנטגן ובדרך כלל בחומר ניגוד על בסיס יוד. איזו בדיקה מתאימה יותר תלוי באזור הנבדק, במטרה הרפואית ובמאפייני המטופל.
כן, במקרים מסוימים ניתן לבצע בדיקת MRA בתנאי שאין שימוש בחומר ניגוד. במהלך הבדיקה משתמשים בטכניקות מיוחדות של MRI שמאפשרות להדגים את כלי הדם גם ללא חומר ניגוד, אך שיטות אלו לא מספקות את אותה איכות המידע.
עם זאת, לא בכל מקרה ניתן לוותר על חומר הניגוד. ההחלטה תלויה באזור כלי הדם שרוצים לבדוק ובמטרה של הבדיקה. בדיקת MRA יוכלה להתבצע רק במקרים מיוחדים ונעשה רק כאשר יש צורך רפואי משמעותי.
כן. בדרך כלל ניתן לבצע בדיקת MRA בזמן הנקה. אבל חשוב לעדכן את הצוות במכון שאת מניקה, במיוחד אם מתוכנן להשתמש בחומר ניגוד.
ברוב המקרים, אם יש צורך בחומר ניגוד מסוג גדוליניום, רק כמות קטנה מאוד ממנו עוברת לחלב האם (פחות מ-0.04% במהלך 24 שעות הראשנות) מתוך הכמות הזו התינוק סופג דרך מערכת העיכול פחות מ-1% (כלומר 0.0004% מכמות של החומר המוזרק לאם המניקה) לכן החשיפה של התינוק נחשבת זניחה.
בדרך כלל אין צורך להפסיק את ההנקה לאחר הבדיקה. עם זאת, ההנחיות עשויות להשתנות בהתאם לסוג חומר הניגוד ולמצב הרפואי.
אם קיימת התלבטות לגבי השימוש בחומר ניגוד או חשש כלשהו, אפשר לשאוב חלב מראש ולהשתמש בו באופן זמני, אך אין חובה רפואית שגרתית לעשות זאת.
